בקצה השכונה בה גדלתי היה שדה ענק. במרכז השדה התנשאה קבוצת עצי אורן שהיתה "היער" שלנו. בכל יום אחרי ביה"ס הייתי הולכת ל"יער". הייתי  מטפסת על העצים, מדמיינת הרפתקאות, סופגת לתוכי את הריחות, ריצודי האור, את המרקמים של הטחב, קליפות העצים והבוץ. וכמו בתהליכים שקורים ביערות, כל אלה הפכו לקרקע ממנה צמחה האמנות שלי.

כשבגרתי צמח בשדה יער של נדלן ואני יצאתי מהעיר ומצאתי לי יער אחר.

בקיץ האחרון התחוללה בו שריפה גדולה. הדרמה הותירה גזעים חרוכים, אדמה מלאת אפר, צבעים וריחות מעולם אחר. במהירות מפתיעה הירוק התחיל לבצבץ מחדש- כח החיים מול כח האש.

סדרת העבודות עוסקת ב"ביער" דרך שלושה מימדים: המימד החושי של ההתבוננות באור, בגוונים, במרקמים ובפני השטח. מימד הזמן, אשר לאורכו מתקיימת ההשתנות. מימד החוויה הפנימית שלי, חוויה הנוצרת  מאגדות ומיתוסים, רגשות וזכרונות, סינרגיה של דמיון ומציאות.

העצים בהם השתמשתי בפסלים הם עצים שאספתי אחרי שריפה. העבודות משלבות פיסול בחומר, ברזל, נחושת וחומרי ציפוי שונים. הציורים עשויים  צבעי שמן על עץ.