את עוד מתרגשת מהים. 2025.
200*40 ס"מ. שמן על בד.
הים היה עבורי תמיד מקום להירגע בו ולקבל כוחות חדשים. בתקופה האחרונה כאשר כוחות ומשאבים מתכלים ונשחקים אני מרגישה שהוא דרוש עוד יותר. מאז שחנן בן ארי הוציא את השיר "חוץ מכדורגל", הוא הולך ומזדמזם איתי:
"את עוד מתרגשת מהים
אני לא מרגש אותי כלום
חוץ מכדורגל
את עוד מדברת עם הים
אני לא מדבר אליי כלום
הבל הבלים הכל הבל..."
הציור נוצר מתוך דיאלוג שקיימתי בראשי עם השיר, ומתוך מחשבות על היכולת להרגיש ועל הצורך לשהות במקום בו ניתן לווסת את הרגש. מקום הזה הוא בד בבד דימוי וגם מקום ממשי. שפת הים הינה מרחב מרפא עבורי ועבור כל כך הרבה אנשים וקהילות אשר נפגעו במלחמה, משני צידי הגבול. ואולי גם בכל העולם.
אחרי השבעה באוקטובר לא הצלחתי לצייר במשך חודשים רבים. ואז יום אחד נזכרתי במקום קסום בו הייתי: בלב ים, ברגעים מסויימים, הים שם נסוג ומתגלית קרקע חולית מבהיקה. חשבתי על המקום כמשקף את התחושות בזמן מלחמה, את הצורך בקרקע יציבה, ואת התחושה שעוד רגע יגיע גל ויעלים אותה. ושוב נצטרך לשחות ולמצוא אחיזה חדשה.
גאות ושפל. 2024.
100*70 ס"מ. שמן על בד.
